אימוץ סגור או אימוץ פתוח?

תהליך האימוץ הוא תהליך של קבלת ילד ממשפחתו הביולוגית למשפחה זרה, והפיכתו באופן חוקי לחלק מהמשפחה המאמצת. אימוץ כרוך בדרך כלל בביטול הזכויות והחובות החוקיות של המשפחה הביולוגית כלפי הילד והעברת חובות וזכויות אלה למשפחה המאמצת. בתום תהליך האימוץ הילד זוכה למשפחה חדשה אצל הוריו המאמצים לכל דבר ועניין.

הכלל בארץ הוא האימוץ הסגור והחריג לו הוא האימוץ הפתוח, וזאת בניגוד למדינות אחרות במערב כגון: ניו-זינלנד, אוסטרליה, קנדה וחלק ממדינות ארה"ב בהן הכלל הוא האימוץ הפתוח והחריג לו הוא האימוץ הסגור.

אימוץ סגור כוונתו סגירת הגולל על משפחת המקור, דהיינו המשפחה הביולוגית. מרגע האימוץ מתנתק הקשר בין הילד המאומץ לבין הוריו הביולוגיים וכן חל חיסיון הדדי בין ההורים הביולוגיים לבין ההורים המאמצים. בעת הגיע הילד המאומץ לגיל 18 הוא רשאי לפנות לשירות למען הילד ולבקש לפתוח את תיק האימוץ שלו, על מנת לברר אודות הוריו הביולוגים.

לחילופין, באימוץ פתוח הקשר בין ההורים הביולוגים לבין הילד אשר מסרו לאימוץ יכול להתקיים במידה והצדדים יירצו ובנוסף בין ההורים המאמצים להורים הביולוגים. הקשר יכול להיות רחב או מצומצם, תלוי בדינמיקה והחיבור בין המשפחות והרצון בקשר כמו, מצומצם לכדי החלפת מידע בלבד או טלפון אחת לשנה ובחגים, או רחב באמצעות מפגשים קבועים בין המאומץ לבין הוריו או אפילו אחיו הביולוגים ואינטרקציה קבועה איתם.

מחקרים שנעשו בתחום האימוץ מגלים כי קיים חור שחור אצל המאומצים באימוץ הסגור, כי כל חייהם הם עסוקים בשאלה מיהי משפחתם ה"אמיתית". גם בהגיעם לגיל 18 הם אינם ממהרים לפתוח את תיק האימוץ, שכן קיים חשש גדול בידיעה האמיתית מי הם הוריהם הביולוגים. הם עוסקים בשאלה האם הוריהם מסרו אותם לאימוץ כי לא יכלו לטפל בהם מבחינה כלכלית או שמא לא רצו אותם, ולעיתים מעדיפים לא לגלות את האמת.

בישראל, ההלכה המשפטית היא כאמור האימוץ הסגור, אולם יש משפחות אשר מקיימות בהסכמה אימוץ פתוח וברובן הקשר עם משפחת המקור הוסיף ביטחון להורים המאמצים ותרם גם לילדים שקט ושלווה כי אין להם צורך לחיות במרדף אחר הוריהם הביולוגים. תנאי חשוב לקיום האימוץ הפתוח הוא כמובן הסכמת ההורים המאמצים וההורים הביולוגים במטרה שיוכלו לשתף פעולה ביניהם. בישראל לא נתקבלו עד היום בקשות בבית המשפט לאימוץ פתוח (למעט מקרים של בני משפחה אשר ביקשו לאמץ את בן משפחתם). בשנת 2006 הוגשה על ידי משרדנו בקשת רשות ערעור, חסרת תקדים, בפני בית המשפט העליון אשר מטרתה להחיל את סוגיית האימוץ הפתוח במקרים מסוימים גם בארץ.